נציגות הבית המשותף נגד יחי חב לבניין בעמ

בית משפט השלום נצרת תא  005325/01

בפני: כב' השופט צרפתי דני  תאריך: 29/08/2005

בעניין: 1. נציגות הבית המשותף
2 . גרסטנר רחלה
3 . דייני סול שולה
4 . דייני משה
5 . רחל דוד
6 . אבי דוד
7 . ברזילאי אורנה
8 . ברזילאי אברהם רמי
9 . שלום מיכל
10 . שלום מרדכי
11 . קמפנר יהודית
12 . קמפנר יעקב
13 . שמעוני אפרת
14 . וייסמן רינה
ע"י ב"כ עוה"ד דוידוב עופר התובעים
נ  ג  ד
י.ח.י חברה לבניין בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד  ליכט אריה הנתבעת

פסק דין

1.         התובעים; נציגות בית משותף ובעלי דירות בבניין המצוי ברח' האביב בעפולה (להלן: "הבניין").

2.         התביעה הוגשה נגד הנתבעת, חברה קבלנית שבנתה את הבניין, בגין לקויי בניה ו/או חוסרים ברכוש המשותף שבבניין וכן בגין נזקים נלווים לרבות עוגמת נפש והוצאות.

3.         התובעים צרפו לתביעתם חוות דעת מומחה (חוות דעת ראשונה משנת 1996 וחוות דעת משלימה משנת 1999).

4.         הנתבעת חולקת באשר לזכותם של התובעים או מי מהם לתבוע.

5.         הנתבעת מכחישה את הטענות בדבר ליקויים ברכוש המשותף ובנדון הגישה חוות דעת נגדית (משנת 2002). לחילופין טוענת הנתבעת לעניין היקף הליקויים ושעורי הפיצוי.

6.         בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט – מר דוד טיגרמן (להלן: "מומחה בית המשפט").

מומחה בית המשפט הציג חוות דעת מיום 27/7/03, נתן מענה לשאלות הבהרה וכן נחקר על חוות דעתו.

7.         עפ"י הסכמה דיונית בין הצדדים מיום 30/1/05, אשר קיבלה תוקף של החלטה, ההכרעה בפסק דין זה ניתנת על סמך מלוא החומר שהוגש לתיק (בדגש לכתבי טענות, תצהירים ונספחים), זאת מבלי שנשמעו ראיות ונחקרו מצהירים, למעט חקירת מומחה בית המשפט כמפורט.

דיון ומסקנות;

8.         מעמד התובעים והטענות המקדמיות.

במסגרת בש"א 1228/02 נדחו כאמור (החלטה מיום 23/10/02) טענות הנתבעת לדחיית התביעה בשל העדר יריבות ומעשה בית דין ולצורך בהפחתת סכום הפיצוי כנגד הדירות המוחזקות ע"י הנתבעת ו/או מנהלה.

9.         הטענות בנדון מועלות בשנית בסיכומי הנתבעת ובהתאמה מפנה להחלטתי הנ"ל מיום 23/10/02 אשר תהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה, ללא צורך לשוב ולפרט באופן מלא את נימוקי ההכרעות.

בתמצית אפנה להלן לעקרי ההכרעות;

10.        התובעת מס' 1 משמשת כנציגות על פי סעיף 69 לחוק המקרקעין וככזו היא מורשת של כל בעלי הדירות בכל עניין הנוגע לניהול ותחזוקת הבניין ובהתאמה להיות צד בכל הליך משפטי בשם כל בעלי הדירות.

11.        התובעת מס' 1 הינה הגוף המבצע של הבית המשותף וככזו הייתה מוסמכת לתבוע בגין הליקויים ברכוש המשותף.

12.        הנציגות רשאית לתבוע בגין מכלול הנזקים ברכוש המשותף ללא קשר להעדרותו של בעל דירה זה או אחר בתביעה או לשאלה האם מסכים בעל דירה זה או אחר לתביעה ו/או לפעילות הנציגות לגביי העניינים שבתחום סמכותה.

13.        לאור האמור, אין גם בסיס לטענת הנתבעת כי יש להפחית את הפיצוי באופן יחסי למספר הדירות שנותרו בבעלותה ו/או בבעלות מנהלה:

הפיצוי שנפסק הינו על פי זכותה של התובעת מס' 1, לפיצוי שיבטיח ביצוע תיקונים ברכוש המשותף בכללותו, ללא קשר למספר הדיירים שהצטרפו לתביעה.

14.        כמו כן, הכרעתי כי נושא הלקויים ברכוש המשותף לא היה חייב להכלל ולהתברר בתביעות התובעים שהוגשו ביחס לרכושם הפרטי של הנ"ל בשונה מהרכוש המשותף, ועל כן דין הטענה למעשה בית דין משלא אושר פיצול סעדים, להידחות.

15.        העובדה כי בין התובעים כלולה גם משפחה שהינה רוכשת יד שניה, אין בה להעלות או להוריד;
פעילות התובעת מס' 1 הינה בשם בעלי כלל הדירות לרבות רוכשי דירות יד שניה.

מעבר למפורט, אחריות הנתבעת כלפי רוכשי דירה יד שנייה אינה נובעת רק מיחסים חוזיים אלא משום חובתה כבונת דירות וקיימת כלפי כל רוכש, אם מכח ההיבט הנזקי ואם על דרך של הסבת זכות חוזית למכללא ו/או במפורש.

16.        לאור מהותה של התביעה ומעמדה של התובעת מס' 1, כפי שפורט, ראיתי לקבוע במסגרת פסק דין זה כי הפיצויים שיפסקו לצורך תיקון הליקויים אשר יוכרו, ישולמו לתובעת מס' 1 בלבד, אשר תעשה בהם שימוש אך ורק לצורך ביצוע התיקונים הנדרשים ברכוש המשותף.

17.        ביחס לפיצויים שיפסקו בגין ליקויים ו/או חוסרים שאינם ניתנים לתיקון אלו יפסקו לידי התובעים, אולם בהפחתת החלק היחסי, המשקף את חלקה של הנתבעת בדירות הבניין המשותף.

לתביעה לגופה;

18.        הכרעותיו המקצועיות של מומחה בית משפט שימשו בסיס להכרעות בפסק דין זה, בכל הנוגע להיקף ושעור הליקויים שנתגלו ברכוש המשותף.

19.        מומחה בית המשפט מונה כמומחה אובייקטיבי בהסכמת הצדדים ואשר חוות דעתו הינה חוות הדעת העדכנית.

מומחה בית המשפט נתן חוות דעתו לאחר עיון בחוות הדעת מטעם הצדדים תוך התייחסות והכרעה ביחס למחלוקות המקצועיות והעובדתיות העולות מהן.

20.        מומחה בית משפט נחקר על חוות דעתו וכן נשלחו לו שאלות הבהרה.
המומחה הגן היטב על קביעותיו המקצועיות ולא מצאתי ככלל כל בסיס שלא לאמצן.

21.        לאור המכלול ראיתי להעדיף ולאמץ קביעות מומחה בית המשפט, על פני חוות דעת המומחים האחרים.

22.        למעשה מעיון בסיכומי הצדדים עולה כי הנתבעת מצידה אינה חולקת על הכרעות מומחה בית המשפט.

הטענות וההשגות הכלליות של התובעים כנגד חוות דעת מומחה בית המשפט באשר לשעורים הנמוכים שנקבעו בחוות הדעת, זאת בהשוואה לחוות דעת המומחה מטעמם, ככלל דינם להידחות לאור המפורט.

23.        אתייחס להלן רק למספר ליקויים נקודתיים המחייבים התייחסות פרטנית בחוות דעת מומחה בית המשפט:

24.        ביחס לגימור הטיח בחדר המדרגות, שנקבע ע"י מומחה בית המשפט כי אינו אחיד, הומלץ על פיצוי כספי בסך 1,000 ₪.

מאידך בשאלות ההבהרה בנדון (שאלה ז') אישר המומחה כי התיקון בפועל אפשרי ועלותו היא 1,600 ₪.

הואיל והתובעים זכאים כי לקוי הניתן לתיקון יתוקן, גם אם עלותו גבוהה יותר, כשהאמור תואם מדיניות ראוייה בפרט כשהאמור מתייחס לרכוש משותף, רואה להעמיד הפיצוי הבסיסי על סך 1,600 ₪ ולצרפו לרשימת הליקויים הניתנים לתיקון.

25.        ביחס לטקסטורת קיר החוץ בחצר (בחלקים שאינם מחופים באריחי פסיפס וקרמיקה), לגביה קבע מומחה בית המשפט כי אינה אחידה, המליץ המומחה על פיצוי ולא על תיקון.

מומחה בית המשפט הבהיר כי הצביעה המוצעת ע"י מומחה התובעים לא תספק פתרון.

בתשובה י"ד לשאלות ההבהרה אישר מומחה בית המשפט כי ניתן לפתור את בעיית טקסטורת הקיר, ע"י יצירת קו שמתחתיו יוסר ציפוי הקיר ויבוצע ציפוי חדש עם טקסטורה חדשה.

דרישת ב"כ התובעים בסיכומיהם כי הנתבעת תחויב בפועל לבצע את התיקון הנ"ל, (ככל הנראה בשל העדרן של עלויות תיקון) דינה להדחות.

מומחה בית המשפט לא נחקר האם פתרון התיקון מוצדק ונדרש לרבות בהשוואה לפיצוי הכספי, שנקבע יש להניח בתואם להיקף הליקוי, וכן לא נחקר באשר לעלויות תיקון זה, בשונה מפיתרון הצביעה (שלגביו נקבע כי הינו חסר תכלית).

יתרה מזאת, מסתבר להניח כי אם מומחה בית המשפט מצא לנכון להציע פיצוי כספי ולא את התיקון האמור, חזקה היא כי תיקון כאמור אינו מוצדק לרבות לאור העלויות.

חיוב הנתבעת בביצוע תיקון אשר לא הוכח מה עלותו ומבלי שנבחנה חיוניותו, לרבות על דרך של השוואת היקף הלקוי אל מול העלות, אינו מוצדק.

כמו כן, הטלת התיקון על הנתבעת, תחייב פיקוח ותהווה פתח למחלוקות וסיכסוכים נוספים בעתיד, אשר אין מקום להכנס לפיתחם על רקע הנסיבות והסיכסוכים בתיק זה.

לאור המכלול לא רואה לשנות מהמלצות מומחה בית המשפט בנקודה זו.

26.        ביחס לתיקון צנרת המים (סע' 7 לחוות הדעת) רואה לדחות טענות הנתבעת כי חוות דעת מומחה בית המשפט מלמדת שהתביעה בנדון אינה סבירה;

חוות דעת מומחה בית המשפט ברורה ומדברת בעד עצמה;
מומחה בית המשפט קובע כי לא סביר שצנרת מים תתפוצץ אחרי חמש שנים (בתואם גם לתקופות האחריות, עפ"י התוספת לחוק המכר), כך שבמידה וכך קרה הרי המדובר בליקוי ביצוע.

הנתבעת לא חקרה את מומחה בית המשפט לעניין קביעותיו אלו ולמעשה העלתה טענותיה באשר לפרשנות חוות הדעת, רק בסיכומיה.

לשאלת התרחשות הפיצוץ בצינור המים הוגש תצהיר מר שלום שלא נסתר וכן הוצגו קבלות לרבות הצעת מחיר והזמנת עבודה.
מומחה בית המשפט אישר את סבירות העלויות הנ"ל.

מסך העלות יש להפחית כמובן את הסכום ששילמה הנתבעת לאחר הגשת התביעה ובהתאמה עומד ראש נזק זה על סך כולל של 6,663 ₪ בלבד. (להוסיף כי עצם התשלום ע"י הנתבעת מהווה ראייה נוספת להתרחשות הארועים הנ"ל).

27.        סוגיה מרכזית המחייבת התייחסות נפרדת בפסק הדין, עוסקת בליקויים שנתגלו במעטפת הבניין, בדגש למחלוקת האם ליקויים אלו הינם בגדר ליקויי ביצוע או בגדר ליקויי תחזוקה;

מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי במעטפת הבניין אובחנו כתמים והבדלי גוונים (להלן: "ליקויי הטיח").

28.        יחד עם זאת לאור חלוף הזמן מאז בניית הבניין קבע המומחה כי אינו יכול לקבוע בוודאות האם הבדלי הגוונים מקורם בליקוי ביצוע (שבאחריות הנתבעת) או בליקוי תחזוקה (שאין הנתבעת אחראית בגינם).

מומחה בית המשפט נחקר לשאלת האחריות לעניין ליקויי הטיח, ועמד על דעתו כי אין בידיו כלים להכריע האם המדובר בליקוי ביצוע או תחזוקה;

בנדון שלל המומחה את טענת מומחה התובעים כי הליקוי נוצר בעקבות גשרי קור, שנוצרו בשל ליקויי ביצוע.

כן עמד המומחה על קביעותיו הנ"ל, גם בהנחה וליקוי הטיח התגלה כבר בשנת 99' (ארבע שנים טרם חוות דעת מומחה בית המשפט), כשאין האמור בהכרח מלמד כי מדובר בליקויי ביצוע.

המומחה אישר כי ככל שהליקוי התגלה סמוך לאחר גמר הבניה, הרי מתחזקת הסברה כי מדובר בליקוי ביצוע ולהיפך.

29.        על אף המכלול ראיתי להכריע כי התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי ליקוי הטיח מקורו בליקוי ביצוע, אשר הנתבעת אחראית בגינו.

30.        הנתבעת לשאלה זו, נתפסת על טענותיה בהתדיינות קודמת שהתנהלה בינה לבין קבלן הטיח במסגרת תא' 3626/95.

התביעה העיקרית בתיק הנ"ל עניינה תביעה כספית שהגיש קבלן הטיח נגד הנתבעת בגין עבודות טיח שביצע בבניין, כקבלן משנה.

על פי החומר שהוצג בפניי, הנתבעת הגישה בשנת 1999 תביעה שכנגד במסגרת תא' 3626/95 הנ"ל, אשר נתמכה בחוות דעת מומחה מטעמה ובה נטען כי קבלן המשנה ביצע את עבודת הטיח בבניין באופן לקוי כאשר עלות התיקונים בליווי פיקוח הוערכה ע"י הנתבעת בסך העולה על 174,000 ש"ח  לשנת 1997.

חוות דעת הנתבעת בתיק הנ"ל כוללת בבירור את פרוט הלקויים שהתייחס אליהם מומחה בית המשפט בחוות דעתו (הבדלי גוונים).

עמדה זו של הנתבעת, לפיה לקויי הטיח הינם ליקויי ביצוע וכי הליקויים קיימים בבניין מאז 1997 לכל המאוחר, הינה בבחינת הודאת בעל דין ומקימות כנגדה השתק ומניעות מלהתכחש לקביעות אלו.

לציין כי התובעים עמלו קשות לאיתור המסמכים נשוא תא' 3626/95 הנ"ל, כעולה מהבקשות לעיון וגילוי מסמכים בתיק שבפניי, כאשר הנתבעת נמנעה מגילויים, עד למתן צווים מתאימים.

31.        אני רואה להדגיש כי הודאת בעל דין מיוחסת לנתבעת בעיקר מעמדתה היא, כפי שהוצגה בכתב התביעה שכנגד בתא' 3626/95, לפיה הליקויים בטיח הינם ליקויי ביצוע, כשהוצאה זו מונעת ממנה מלהתכחש לעמדה זו בתיק שבפניי, כשהדברים פועלים לחובתה.

קביעות המומחה מטעם הנתבעת בתא' 3626/95, לפיהן ליקוי הטיח הוא ליקוי ביצוע, מהווים חיזוק וחלק בלתי נפרד מההודאה נ"ל, כשלחלק המקצועי גרידא שבחוות הדעת הנ"ל, לא ייחסתי משקל.

בהתאמה גם לא ייחסתי משקל לקביעות מומחה בית המשפט בתיק 3626/95 (המהנדס גויכמן) שאישר כי המדובר בליקוי ביצוע;

קביעות מקצועיות אלו חסרות משקל בתיק שבפניי, אם מהטעם כי מומחים אלו לא נחקרו בפני והן מהטעם שההכרעות המקצועיות בתיק זה מוכרעות על פי קביעת מומחה בית המשפט, שכאמור קבע כי לא ניתן להכריע מההיבט המקצועי כי המדובר בליקוי ביצוע ולא תחזוקה.

32.        זאת ועוד, במסגרת תא' 3626/95 הנ"ל ניתן פסק דין על דרך הפשרה עפ"י סע' 79א' ובמסגרתו נפסק לנתבעת לעניין התביעה שכנגד שהגישה נגד קבלן הטיח (ועניינה כאמור ליקויי ביצוע בטיח) סכום של 141,000 ₪ בתואם לשיעור הפיצוי המגיע בגין ליקויי הביצוע בטיח כפי שהוכרו עפ"י חוות דעת מומחה בית המשפט במסגרת התיק הנ"ל, כטענת הנתבעת.

משנפסק לנתבעת סכום פצוי בגין ליקויי הטיח (אשר משמעותו הכרה בטענת הנתבעת כי מדובר בליקוי ביצוע) לא יכולה הנתבעת להישמע בטענה הפוכה כי היא מופטרת מפיצוי התובעים בגין ליקוי זה, וכך תשלשל לכיסה הנתבעת פיצוי שנועד בין השאר לפצותה בגין אותו ליקוי (לו היא מתכחשת) ולתיקון הליקוי במשתמע.

תוצאה שכזו לא ניתן לקבל ולו מטעמי מדיניות שיפוטית ותקנת הציבור.

33.        לציין כי בהתאם להסכמות הדיוניות שבין הצדדים, משמש מכלול החומר שהוצג על ידי הצדדים (לרבות המסמכים שאותרו והוצגו ביחס לתא' 3626/95) כחלק ממכלול הראיות בתיק.

34.        לא מצאתי בסיס לטענת הנתבעת כי ליקוי הטיח כלל לא נכלל בתביעת התובעים. הליקוי הנ"ל נכלל בחוות דעת מומחה התובעים משנת 1999 כשהפיצוי הנתבע על פיו כלול בתביעה.

העובדה כי ליקוי זה לא נכלל בחוות הדעת המקורית משנת 1996 אין בה להעלות או להוריד לטענת הרחבת החזית, ולכל היותר יש בה לומר כי הליקוי נוצר לאחר שנת 96' (ולפני שנת 97', לאור חוות דעת הנתבעת בתא' 3626/95, המהווה הודאת בעל דין כאמור).

35.        טענת הנתבעת שהועלתה בחצי פה לפיה בוצעו תיקונים של ליקויי הטיח מאז חוות דעת המומחה מטעמה בתיק 3626/95, לא הוכחה מכל וכל. טענה זו נטענה באופן סתמי ביותר בתצהיר מנהל הנתבעת ולא הובאה כל ראיה או תעוד התומכים בה, כמצופה.

טענת נציג התובעים (מר שלום) כי תיקונים שכאלה כלל לא נעשו, לא נסתרה.

36.  לשאלת היקף ועלויות התיקון של ליקויי הטיח מאמץ במלואה את חוות דעת מומחה בית המשפט.

המומחה מפרט בתשובה י"ז כי לתיקון הליקויים יש לבצע ציפוי חיצוני חדש של הקירות העוטפים בבניין כולל התקנת פיגומים, קילוף הציפוי הקיים, ביצוע טיח חדש וציפוי מחדש.

העלות הועמדה על סך 40,000 ₪.

המומחה דחה בסיכומיו את הצעת הנתבעת להסתפק בצביעת שפריץ בעלות נמוכה יותר.

הצביעה, עפ"י חוות דעת המומחה אין בה להביא לפתרון הליקוי.

מומחה בית המשפט גם דחה לגופו ומההיבט המקצועי את חוות דעת המומחה גויכמן (מומחה בית המשפט בתא' 3626/95).

מכל מקום ההבטים המקצועיים בחוות הדעת שהוגשו בתיק 3626/95 (חוות דעת מומחה בית המשפט ומומחה הנתבעת) אינם קבילים בתיק שבפנינו, כפי שפורט.

מעבר לנדרש אוסיף כי לא הוכח בפניי כי ליקויי הטיח אשר היו נשוא התביעה שכנגד וחוות הדעת במסגרתה בתיק 3626/95 מתייחסים רק לליקויי הטיח נשוא התביעה שבפניי, כאשר לאור פערי הסכומים אף מסתבר כי תיק 3626/95 כלל ליקויים נוספים.

37.        הנתבעת למעשה לא עמדה על כך שהתיקונים שיוכרו בפסק דין זה יבוצעו על ידה.

מכל מקום גם אילו הייתה עומדת סוגיה זו לדיון היה נכון להכריע כי הנתבעת איבדה את זכותה לתקן את הליקויים לאור דרך התנהלותה, נסיונות התיקון הכושלים בעבר, חלוף השנים ומשבר האמון העמוק בין הצדדים.

בהתאמה למפורט יש להוסיף לכל ערכי התיקון שנקבעו בחוות דעת מומחה בית המשפט שעור של 20% וכן להוסיף את עלות המע"מ, כקבוע בסע' 6 לחוות הדעת.

38.        לערכי הפיצוי אין להוסיף כל תוספת מעבר לעלויות שנקבעו על ידי המומחה.
כמו כן, יש להפחית מעלויות הפיצוי הנפסקים לתובעים את החלק היחסי בפיצוי המשקף את חלקה של הנתבעת  ומנהלה בדירות שבבניין (ארבע דירות מתוך 12) ובסך 25%.

39.        התנהלותה של הנתבעת במסגרת הליך זה לא הייתה ראויה;

הנתבעת נמנעה מלהכיר ולאשר ליקויים שהיא הכירה בקיומם במסגרת כתבי טענות וחוות דעת, שהיא עצמה הגישה במסגרת תיק 3626/95 וגם עשתה כל לאל ידה להמנע מהצגת התעוד הרלוונטי, למרות פניות התובעים.

הנתבעת לא חסכה בהליכי ביניים שהביאו לסרבול ההליך.

הנתבעת נמנעה לאורך השנים מתיקון הליקויים, כאשר רק סמוך לביקור מומחה בית המשפט בבניין יזמה תיקונים ברכוש המשותף, כשהאמור אושר בהרחבה בתשובת מומחה בית המשפט.

מנגד, וגם בהנחה שלמועד הגשת התביעה בפניי היו קיימים ליקויים נוספים לאלו שנקבעו ע"י מומחה בית המשפט, (ושתוקנו סמוך לחוות הדעת ע"י הנתבעת, כאמור) עדיין נכון לקבוע כי תביעת התובעים הייתה מופרזת בהשוואה להכרעות מומחה בית  המשפט.

את המכלול המפורט שקלתי בהערכת ההוצאות המגיעות לתובעים.

40.        רואה לדחות תביעת התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש.

אופי הנזקים ובפרט בהתחשב בכך שהמדובר בליקויים ברכוש המשותף, אינו מצדיק פיצוי בראש נזק זה, כשלא הוכח כי איכות החיים וההנאה של התובעים מהרכוש המשותף ומנכסם בלבד נפגמו.

41.        מומחה בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לעלות פיקוח בסך 2,000 ₪, זאת בהתייחס להיקף התיקונים בסך כ-12,000 ₪.

בהתחשב בכך שהיקף התיקונים לפי פסק דין זה גדל בפי ארבע לערך, רואה להעמיד את הפיצוי בגין עלויות הפיקוח לסך 8,000 ₪.

סכום הפיצוי;

42.        ריכוז עלויות התיקונים, עפ"י חוות דעת מומחה בית המשפט, מסתכם כדלקמן:

גג הבניין – 400 ₪.
חדר מדרגות – 7,600 ₪ בתוספת 1,600 ₪ בגין גימור הטיח מעל הקרמיקה (שבמקור נקבע כערך פיצוי שלא לתיקון ובנדון התייחסתי בסעיף 24 לעיל בפסק הדין)
מקלט – 600 ₪.
חצר – 3,700 ₪.
ליקויי טיח – (נשוא סעיף 36 לעיל) – 40,000 ₪.
לסך הנ"ל יש להוסיף 25%, לאור ביצוע התיקונים ע"י הדיירים, וכן להוסיף מע"מ.

הסך הכולל הנ"ל מסתכם ל- 78,828 ₪.

43.        הסכומים ע"פ סעיף זה וכן עפ"י סעיף 45 להלן, לענין עלויות הפיקוח, ישולמו לתובעת מס' 1, יופקדו בידיו הנאמנות של בא כוחה, וישוחררו כנגד ביצוע התיקונים בפועל.

44.        ריכוז העלויות לפיצוי, על פי חוות דעת מומחה בית המשפט, מסתכם כדלקמן:

– עבור מטפים בגג – 500 ₪.
– בשל השיש בחדר המדרגות שאינו מחייב החלפה  12,000 ₪.
– התובעים זכאים לפצוי בשיעור 75% מהסך הנ"ל, כחלק היחסי של מספר דירותיהם בכלל הדירות בבניין.

הסך הנ"ל מסתכם ל- 9,375  ₪.

כן זכאים התובעים לפצוי בגין עלות תיקון הצנרת (לאחר הפחתת התשלום בו נשאה התובעת) ובסך 6,663 ₪.

45.        פוסק לתובעים בגין עלויות פיקוח, כאמור, סך של 8,000 ₪.

46.        כלל סכומי הפיצוי עפ"י סע' 42 ו-44 לעיל ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 15/9/03 ועד לתשלום המלא בפועל.

47.        בגין הוצאות פוסק לתובעים סכום כולל של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.

בגין שכ"ט עו"ד פוסק לתובעים סכום כולל של 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ד באב תשס"ה (29 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.

צרפתי דני, שופט