פסק דין אלבז נגד פרץ בוני הנגב

 

בפני	כב' השופטת  יעל אחימן
תובעים		1.דוד אלבז עו"ד 2.יעל אלבז ע"י ב"כ עוה"ד דוד אלבז מארק שאגל 120, אשדוד טלפון: 05-8542386, פקס:08-8676486
נגד
נתבעים		1.פרץ בוני הנגב אחים פרץ בע"מ 2.אושרי פרץ ע"י ב"כ עוה"ד איתמר כץ מרכז עזריאלי 3, המגדל המשולש, קומה 33, תל אביב טלפון: 03-6070300, פקס: 03-6070301

 

פסק דין חלקי

 

עסקינן בתביעת ליקויי בנייה שהוגשה על ידי דוד ויעל אלבז (להלן: "אלבז") כנגד שני נתבעים, האחד, התאגיד פרץ בוני הנגב – אחים פרץ בע"מ והשני, אושרי פרץ (אלה יקראו יחדיו להלן: "פרץ").

 

פרטי הדירה נשוא התביעה:

תאריך רכישה: 23/03/95 (עותק הסכם המכר צורף לכתב התביעה – נספח ב').

מיקום הדירה: מארק שאגאל 120, אשדוד.

סוג הדירה: דירת קוטג' בת 6 חדרים (להלן: "הדירה").

תמורת הדירה: 894,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה.

תאריך מסירה: 29/02/96 (לפי פרוטוקול מסירת הדירה).

 

אלבז טוענים, כי בדירה שרכשו נתגלו אי התאמות וליקויי בנייה משמעותיים.

תביעתם הוגשה בשנת 2003 וניהולה הסתרבל מאוד בשל התנהלותם.

לאחר השתלשות ארוכה מאוד של אירועים מונה המהנדס פלדמן שמחה (להלן: "פלדמן/המומחה") כמומחה מטעם בית המשפט על מנת שיחווה דעתו בנוגע למצבה של הדירה וזאת בהתייחס לחוות הדעת ההנדסיות  של חברת טרמינל שהוגשו מטעם אלבז ונערכו על ידי המהנדס אלכס הלפרט (להלן: "הלפרט").

בחוות דעתו של המהנדס פלדמן שהוגשה ביום 30/5/07, מתאר זה את ממצאיו הכוללים, בין היתר,  קיומם של פגמי ריצוף, איטום, תכנון, טיח, סידוק, חיפוי, כמתואר בעשרות פירטי הבדיקה שנעשו על ידו. המהנדס פלדמן קבע, כי כל הליקויים הינם בעלי אופי ביצועי וניתנים לתיקון ולכן לא מתעוררת ביחס לכך, שאלת ירידת הערך. משך הזמן הדרוש לתיקונים הוערך על ידו בכ- 16 יום, כאשר מתוכם לא ניתן להתגורר בדירה במשך 12 ימים.

בסיכומיהם, טוענים אלבז למשגים שנפלו בחוות דעתו של המהנדס פלדמן. אלה יוצאים כנגד קביעותיו של המהנדס בנושא גובה מזקף הראש, חלון הדף הממ"ד, ההגנות לפתחים, התקנת הדלת המוגנת, ניקוז המרזבים, קיומה של ירידת ערך בעקבות בעיות האיטום, הסף המוגבה, האיוורור בחדר השירות, חיפוי האבן, ושקיעת האבנים בשבילים ובמדרגות. עוד חולקים אלבז על קביעתו של המומחה בעניין גורמי ירידת הערך בתחום הסידוק, המדרגות הטרפזיות, גובה השטחים בקומת הכניסה, גובה פינת המשפחה והמחסור בשטח הדירה.

חלק מההשגות המתייחסות לחוות דעתו של  פלדמן נוגעות בשיקול הדעת המקצועי המובהק שלו, שלא נפגם בחקירתו הנגדית. על אלה נמנות ההשגות בעניין חלון ההדף בממ"ד, ההגנות לפתחים, דלת הכניסה, ניקוז המרזבים, הסף המוגבה, חיפוי הבית, שקיעת האבנים, וכן בנושאי ירידת הערך בגין סדקים ורטיבות וגובה השטחים בקומת הכניסה.

בכל אלה, פירט פלדמן את שיקוליו המקצועיים וחזר על הדברים בתשובותיו בחקירתו הנגדית.

כך לדוגמא הסביר בעניין שיקוליו בנושא חלון ההדף בממ"ד:

 

"ש: אני מפנה אותך כעת לסעיף 9, האם ישנה אי התאמה בין התוכניות לבין מה שמצאת בפועל לגבי חלון הממ"ד?…

ת. יש אי התאמה. אבל יש הסברים בחוות הדעת.

ש. לפי מה אתה קובע שאין נזק לגבי אי ההתאמה?

ת. אין כל נזק כי החלון בדירה שלך נפתח 180 מעלות, ולא נגרם כל נזק.

ש. האם ראית כי יצא מהחלון שני ווים שמישהו בגובה של הילד שלי יכולה לצאת לו העין?

ת. אותו הדבר היה קורה אם זה היה בצד השני.

(עמוד 8 לפרוטוקול יום 01/11/07, שורות 11-24).

 

וכך בעניין ההגנות לפתחים :

 

"… ש. מה הגובה הנכון לפתחי חלונות המטבח לפי התקנות?

ת. הבעיה בסעיף 10 היא ההגנה ולא הגובה.

ש. מה לגבי המרפסות ביחס לסעיף 10?

ת. כתבתי שיש שם תריסים.

ש. האם מותקנות עמודי הגנה?

ת. כן.

ש. אני שוב שואל, בתריסים למטה יש לוחות מתכת של 4 מ"מ? האם בדקת זאת?

ת. הויטרינה היא תריס והיא פתח היציאה לחצר מהסלון, והיא עשויה מאלומיניום, למרות שאתה טוען שהיא עשויה מפלסטיק."

(עמוד 8 לפרוטוקול יום 01/11/07, שורות 25-34, עמוד 9, שורות 1-2).

 

וביחס לדלת הכניסה אומר הוא כך:

 

"ש. ביחס לסעיף 11 אני אומר לך שדלת הכניסה היתה אמורה להיות דלת מפלדה, אני מסתמך על סעיפים 2.90 לתקנות התכנון והבנייה.

ת. לפי התקנות שאתה מפנה אותי, דלת הכניסה יכולה להיות או מעץ או מפלדה. אין חובה לדלת פלדה. במפרט אין בכלל התייחסות לדלת הכניסה. אתה גם לא מפנה אותי לכשלים שנפלו בהתקנת דלת העץ מבחינת התקן."

(עמוד 9 לפרוטוקול יום 01/11/07, שורות 3-7).

 

ובעניין הרטיבות מסביר פלדמן כך:

 

"ש. לגבי הרטיבות בדירה – אני מפנה אותך לסעיף 14, 20, 21, 22. האם ההצעות שלך לתיקון הרטיבויות יימנעו רטיבויות חוזרות?

ת. אכן.

ש. אני אומר לך שהרטיבויות האלה הן רטיבויות חוזרות ואני שואל אותך האם לדעתך צריך לאמוד את התופעה בירידת ערך בנוסף לתמחור של התיקונים.

ת. הפגמים שאני מצאתי הם בביצוע ואם יתקנו כפי שאני הצעתי לא תהא רטיבות.

ש. אני מפנה אותך לסעיף 32 – כיצד הגעת למסקנה שיש שם נזילה?

ת. לפי תוצאות בדיקת הרטיבות."

(עמוד 9 לפרוטוקול יום 01/11/07, שורות 8-15).

 

ובנושא הסדקים כגורמי ירידת ערך עונה פלדמן כך:

 

"ש. לגבי הסדקים שאתה מתייחס אליהם, אני אומר לך שאלה סדקים חוזרים ונשנים וגם עמוקים?

ת. אני טוען כי הסדרים שמצאתי הינם סדקים נימיים והפתרון שהצעתי מצויין בסעיף 52 עמ' 11.

ש. אני אומר לך שזה גורם לירידת ערך?

ת. זה עניין משפטי."

(עמוד 10 לפרוטוקול יום 01/11/07, שורות 19-23).

 

בנושאים אחרים (גובה השטחים בקומת הכניסה, ניקוי המרזבים, שקיעת האבנים וסף המוגבה) לא התעוררו שאלות משמעותיות להכרעה ולכן נראה לי, כי לא קמה כל הצדקה לדחיית שיקוליו המקצועיים מפני חוות דעתו של מהנדס שערך את חוות הדעת מטעם אלבז.

בהקשר זה אני מפנה לפסק דינה של כבוד השופטת שטרסברג כהן בעניין ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נגד ארז איתן ואח':

 

"למרבית הצער, מעוררים פרוייקטים של בניה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי כח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא – במקרים כאלה – כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום נסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים".

 

חלקו הנוסף של פסק הדין יעסוק בסוג נוסף של השגות שמעלים אלבז ביחס לחוות הדעת של פלדמן שבהן מצאתי לנכון לדון כפי שיובא להלן:

 

1. גובה מזקף הראש למדרגות הפנים –

בעניין זה קיימת חוות דעתו של השמאי פרמון (להלן: "פרמון") אשר צורפה לכתב התביעה ובה צוין, כי גובה מזקף הראש המינימאלי על גבי מהלך המדרגות הפניני הינו 1.90 מ', במקום 2.10 מ'.

בחוות דעתו של המהנדס הלפרט נאמר, כי יש מקום לירידת ערך לאחר סיתות מקומי, בעלות של 350 ₪ וכן פיצוי בגין ירידת ערך.

בסיכומיהם טוענים אלבז, כי גובה מזקף הראש מנוגד לאמור בס' 3.36 לתקנות התכנון והבניה.

בחוות הדעת מטעמם של פרץ מוכחש קיומו של ליקוי, שכן, דרישת המינימום לגובה מזקף הראש מתייחסת רק למדרגות חוץ.

פלדמן קבע, כי גובה מזקף הראש הינו 1.90 מ' במקום 1.95 מ', על פי מפמ"ק 422 ולכן יש לבצע התאמה של 5 ס"מ, בעלות של 450 ₪.

בסיכומיהם טוענים אלבז, כי שגה פלדמן בתוצאות המדידה שלו וכן, בהמנעותו מהחלת תקנה 3.36 בשיטת המדידה, מה גם שלדבריהם לא ניתן לבצע סיתות, בשל המצאותה של קורה במקום.

בכל מקרה, טוענים הם, כי תיקון מסוג זה יגרור ירידת ערך.

 

עיון בתקנות מעלה, כי גובה מזקף הראש לו טוענים אלבז נדרש רק במדרגות חוץ ולכן, לא ניתן להתייחס לאמת המידה המוצעת על ידי אלבז, בגובה של 2.10 מ'.

אני מקבלת את חוות דעתו של המומחה, הקובע כי מזקף הראש הנדרש הינו 1.95 מ' וכי בפועל קיימת סטיה של 5 ס"מ בלבד, שתתוקן בסיתות, בעלות של 450 ₪, ללא קיומה של ירידת ערך.

 

וכך נשמעו הדברים בעניין זה בדברי המומחה, בחקירתו:

"ש. מפנה לסעיף 3 לחוות דעתך – בנושא מדרגות הפנים, עמ' 5. האם בדקת אם במקום שצריך לסתת האם ישנה קורה, האם בדקת אם קיימת קורה במקום שהמלצת לסתת ?

ת. היכן המלצתי לסתת?

ש. … בסעיף 3 לגבי מדרגות הפנים קבעת את אשר אני מקריא, וכתבת שיש לבצע "ווטה".

ת. "ווטה" זה סיתות מקומי של 5 ס"מ.

ש. … האם בדקת כי במקום בו אמורים לסתת ישנה קורה? כי אם יוותר שם סיתות זה עלול לפגוע במבנה.

ת. מדובר בתוך המדרגות עצמן. אני קבעתי כי אפשר לעשות "ווטה" באורך 5 ס"מ ולא יקרא כלום לא למדרגות ולבטון ולבית. אין קורות במדרגות.

ש. אני שאלתי האם בדקת שיש קורה כן או לא?

ת. אז אני מסביר לך.

ש. … אני שואל האם בדקת אם יש קורה?

ת. אין קורות במדרגות.

ש. אני מבקש מבית משפט שהמומחה יענה על השאלה הפשוטה, האם יש קורה במקום בו צריך לעשות סיתות או לא.

ת. אין קורה.

ש. על סמך מה אתה קובע זאת על סמך בדיקה או ידע?

ת. על סמך בדיקה, אני בדקתי זאת בעיניים שלי האם ישנה קורה.

ש. האם נכון כי בתקנות הבנייה, בתקנה 2.36 כתוב כי הגובה המינימלי של מזקף ראש הוא 2.10 מ' זה נכון?

ת. זה נכון. אבל מדובר, אבל אני רוצה להסביר. התקנות לא מדברות במדרגות בתוך דירה או בית והמדרגות החיצוניות, המדובר במדרגות של בניין, ולא במקרה התובעים, במקרה של התובעים זה מדרגות פנימיות ומי שקובע בקשר למדרגות פנימיות בתוך בית הוא מפמ"ק 422 שהוא כמו תקנה. ועל זה סמכתי שכתבתי בחוות דעתי."

(עמוד 7 לפרוטוקול יום 01/11/07, שורות 16-32, עמוד 9, שורות 1-10).

 

2. מעלה המדרגות הטרפזיות –

פרמון שערך את חוות הדעת של אלבז בעניין זה קבע, כי במהלך המדרגות אובחנו מספר מדרגות שרוחבן הצר נמוך מהרוחב המינימאלי הנדרש שהוא 17.5 ס"מ ועומד על רוחב שבין 0 ל- 8 ס"מ. לפי חוות דעתו, הסטייה במהלך המדרגות מפריעה לשימוש הסביר בהן, מסכנת את המשתמש ופוגמת בפונקציונאליות של הדירה. הואיל וכך, העריך את משמעותן בגרימת ירידת ערך של 7,500 ₪.

 

המומחה מטעמם של פרץ מאשר, למעשה, קיומו של רוחב הנמוך מהתקן בחלק מסויים ומכחיש את הבעיה בחלק אחר, אבל שולל קיומו של ליקוי כיוון שלדעתו התקנות בעניין זה מתייחסות רק למדרגות חוץ.

 

מומחה בית המשפט לא מקבל את הקביעה לקיומו של ליקוי, שכן, לפי דעתו המדידה של פרמון נעשתה במיקום לא נכון.

מעבר לכך, יש להדגיש, כי המומחה יצא מהנחה בדבר חלותן של התקנות בנושא המדרגות הטרפזיות, גם במדרגות פנימיות ואף על פי כן, קבע שאין ליקוי.

 

כיוון שהערכתו זו לא הופרכה בחקירה הנגדית, לא מצאתי לנכון לסטות ממנה וראה בעניין זה כך:

 

"ש. אני מפנה אותך לקביעתך בנושא המדרגות הטרפזיות בסעיף 55 בהנחה שהתקנה חלה על מדרגות הפנים, האם תסכים כי המדרגות אינן תקניות?

ת. לא. אני בדקתי את המדרגות וגם אם התקנה 3.47 חלה עליהן, המדרגות תקניות."

(עמוד 10 לפרוטוקול יום 01/11/07, שורות 8-10).

 

3. גובה פינת המשפחה –

בעניין זה קיימת חוות דעתו של פרמון, מטעמם של אלבז, הקובע, כי פינת המשפחה נבנתה בניגוד לתקנה 2.03(3) לתקנות התכנון והבניה, הקובעת גובה מינימאלי לשטח שנועד למטרה עיקרית. בפועל, אבחן פרמון בבדיקה, כי גובה פינת המשפחה הוא 2.70 ס"מ במקום 2.50 ס"מ, בכך קיימת פגיעה בשימוש הסביר בפינת המשפחה.

בחוות הדעת שהוגשה מטעמם של פרץ נשלל קיומו של ליקוי, שכן, פינת המשפחה נחשבת ליציע ולכן, הגובה המינימאלי המותר הינו 2.20.

 

אלבז טוענים בסיכומיהם, כי פלדמן טעה בהתייחסותו לפינת המשפחה כשטח שירות ולא כשטח עיקרי, בעוד שלפי התקנות יש לראותו כשטח עיקרי.

סבורני, לאחר ששקלתי את הדברים, כי תיאור הגבהים בדירה במיפרט הטכני הוא הקובע לעניין קיומו או הפרתו של ההסכם בהקשר זה. הואיל ואלבז לא הוכיחו, כי הגובה הקיים אינו תואם את המיפרט הטכני, כי אז יש לדחות את טענתם בנושא זה.

 

 

 

4. חוסר בשטח הדירה –

ביחס לשטח הדירה, קיימת חוות דעתו של פרמון, הקובע כי שטח הדירה 141 מ"ר, במקום

180 מ"ר, כפי שהובטח בפרוספקט הרכישה של הדירה, כאשר בחוזה המכר ובמפרט אין התייחסות לשטח הדירה.

 

פלדמן קבע בחוות דעתו, כי שטח הדירה לפי תקן 975, משנת 1995  (הכולל את השטח שמתחת לקירות החוץ) אינו נופל משיטחה על פי התשריט ולכן לא קיימת כל  הפחתה בשטח הדירה.

לאור חוות דעתו של המומחה, לא קיימת – אם כן – אי התאמה בעניין שטח הדירה ולכן נדחית טענת אלבז בנושא זה.

 

5. שטח החצר –

פרמון קבע בחוות דעתו, כי בניגוד למובטח בפרוספקט ולתכנית הנכס שצורפה כנספח א' לחוזה המכר, לפיה אמור היה שטח הגינה שהוצמדה לדירה להשתרע על פני 300 מ"ר, בפועל לא עולה שטחה על 160 מ"ר. לפי השקפתו, קיימת אי התאמה בשטח הגינה המוצמד, הגורר לירידת ערך.

 

פרץ טוענים לעומת זאת, בחוות הדעת המקצועית שצורפה מטעמם, כי מיקום הנוכחי של הגדר, היינו, שטחה המוצמד של הגינה, תואם את התכניות החתומות בין הצדדים.

 

המומחה לעומת זאת, קובע בחוות דעתו, כי קיימת אי התאמה בין התכנית שצורפה כנספח לחוזה שבין אלבז לבין פרץ, לבין תכנית ההיתר. בעוד שבתכנית שצורפה לחוזה המכר סומן שטח של 300 מ"ר כשטח הצמוד לדירה, בכך גם גודר השטח המוחזק על ידי אלבז, בפועל, מסומן בתכנית ההיתר רק שטח של 160.28 מ"ר, ואילו השטח הנוסף, המשתרע על 169.58 מ"ר סומן כשטח השייך לרכוש המשותף.

בכך קיימת הפחתה בשטח הגינה שלא הוצמד לאלבז, בהיקף של כ- 170 מ"ר.

משמעותה של אי התאמה זו הינה בירידת ערך, אותה יש להעריך באמצעות חוות דעת שמאית.

 

מכאן להשגותיהם של פרץ ביחס לחוות הדעת.

פרץ טוענים כנגד קביעת המומחה בעניין החלפת המשקוף בעלות של 600 ₪, כיוון שהוא עצמו ציין שמדובר בבלאי סביר והסתמכותו על נכונותם שלהם לתקנו אינה מקובלת עליהם.

לדעתי, יש לבצע הפחתה של 600 ₪ בעניין זה.

 

פרץ טוענים, כי אין לזכות את אלבז בעלות כלשהי ביחס למעקה העץ במדרגות הפנים כיוון שלדבריהם שלל הלפרט, המומחה מטעמם של אלבז, קיומו של ליקוי בנושא זה.

דה עקא, כי בפועל קיימת התייחסות מפורשת מצידו לנושא ולכן נדחית הסתייגותם בעניין זה.

על פי קביעתו של המומחה, זכאים אלבז לפיצוי בעלות של 4,200 ₪ בנושא זה.

פרץ מסתייגים מקביעתו המקצועית של מומחה בית המשפט בעניין קיומה של רטיבות בתקרת המטבח, אלא שנימוקיהם בעניין לא מקובלים עלי. קיומה של דליפה בצנרת הוא פגם נסתר ולכן אין במשך הזמן שחלף נימוק לדחיית הדרישה.

 

עוד טוענים פרץ כנגד קביעת מומחה בית המשפט בעניין החלפת הדלת והגגון במטבח.

לדעתי, אין כל משמעות לכך שהדלת הוחלפה על ידי אלבז שכן הפגם נעוץ באי התקנתו של הגגון.

התקנת הדלת היא ההשפעה העקיפה של אי התקנת הגגון ולכן אני דוחה את ההסתייגות.

 

פרץ טוענים כנגד קביעת המומחה בעניין חובת התקנת הסורגים ולדעתי הצדק עימם בנקודה זו, שכן אין לאכוף עליהם חיובים שאינם נובעים מתקנה או ממפרט טכני או מפרקטיקה נכונה של עבודה ולכן יופחת הסך של 1,200 ₪ בנקודה זו.

 

קביעתו של המומחה בעניין החלפת הריצוף נמצאת במחלוקת חריפה בין הצדדים.

המומחה קבע ששלחי המדרגות אינם אחידים ולכן יש להחליף אותם, בעלות של 7,700 ₪.

לעניין אריחי השיש – קבע המומחה, כי נוצרה חוסר אחידות בין אריחי השיש בחדר הדיור, המטבח, פינת אוכל ופינת המשפחה – ולשם כך המליץ על החלפה של הריצוף בעלות 30,530 ₪.

אלבז מבקשים לאמץ את חוות דעתו של פלדמן בעניין.

פרץ מסתייגים מהקביעה בנושא זה בשני מימדים:

א. חולקים על עצם האחריות.

ב. חריגה ממתווה הדיון שעה שהתמחור חורג מחוות הדעת של אלבז.

 

בנושא האחריות – טוענים פרץ, כי הבעיה שנוצרה אינה נובעת מפגם כלשהו בריצוף, אלא מסידור האריחים ודרך הנחתם, שאיננה בתחום אחריותם.

מתוך החקירות למדתי, כי מטרתם של פרץ היתה להוכיח, כי חוסר האחידות בגוון הינו תוצאה של איזשהו "מודל הנחה", המשרת תפיסה אסתטית מסוימת, המושפעת מאופנה או מתכנון ארכיטקטוני כזה או אחר. לפי התרשמותי, המדובר בדברים חסרי שחר לחלוטין.

פלדמן  לא התבטא אמנם  בחריפות כנגד קו החקירה וכנגד הקונספציה העומדת ביסודו, אולם, בעיניי מדובר בדברים בטלים של ממש.

פלדמן נוכח במפורש, בחוסר התאמה בגווני הריצוף שהוא אקראי לגמרי, גם אם הדבר חוזר על עצמו במקרים מסוימים, ב- 3 או 4 שורות, יותר מפעם אחת. נכון יותר לכנות תופעה מסוג זה, להבנתי, כערבוב של אריחים מסדרות ייצור שונות, היוצרים חוסר אחידות מאשר לנסות ולתארן כ"מודל אופנתי" או "אומנותי" להנחת אריחים.

להבנתי, קבע המומחה בצורה המפורשת ביותר, בחוות דעתו, כי מדובר בחוסר אחידות בגוון ובטקסטורה, שאיננו יכול להתקבל על הדעת, הן ביחס לריצוף והן ביחס לשלחי המדרגות.

גם בחקירתו חזר המומחה על אותם הדברים, תוך שהוא מציין, כי חלק מהבעיה מקורה גם ברטיבות שיצרה כתמים במקומות מסוימים:

 

"הליקוי נובע מזה שהגוון הטקסטורה של האריחים ושל המדרגות שונה מאריח, יש פסים או יש מדרגות בגוון בהיר יותר, יש מדרגות שלחים בגוון כהה יותר זה בקשר למדרגות. בקשר לריצוף, קבעתי שיש להח ליף מכמה סיבות. סיבה ראשונה היא שוב הנושא של הגוון. זאת אומרת נראים קווים של גוונים. מצד שני באזורים מסוימים, בקומה העליונה, יש צורך לפרק את הריצוף לצורך תיקון הנזילה שמגיעה למטבח…".

(עמוד 13 לפרוטוקול יום 12/12/07, שורות 10-14)..

 

אי האחידות הינו גורם פגיעה אסתטית.

נושא האסתטיקה איננו מוגדר ואיננו מטופל בתקינה באופן ישיר וזהו מרחב הפעולה של מומחה מטעם בית המשפט, המפעיל את שיקול הדעת המקצועי שלו ובו כללי העבודה הנאותים והפרקטיקה הראויה על השלכותיהן האסתטיות.

 

שיקולים אסתטיים הם חלק בלתי נפרד מפרקטיקה של בניה נכונה ולכן, בעיניי, היתלותם של פרץ  ברסיסי הדברים מתוך הפרוטוקול, היא לא יותר מאשר להטטנות מילולית.

 

אשר לחריגה מהתמחור שנעשה בחוות הדעת של אלבז –

לפי דברי פרץ, מוגבלים אלבז לתמחור שנקבע בחוות דעתם, ביחס לריצוף, בסכום של 21,240 ₪ ולכן, יש לפסול את חוות דעתו של המומחה, בחלק החורג מזה הנקוב בחוות הדעת של אלבז.

כשבדקתי את חוות הדעת הסתבר, כי אכן חרג המומחה מהאמור בחוות הדעת של המומחים מטעמם של אלבז, בסכום של 16,990 ₪ (מומחה מטעם אלבז – סך של 21,240 ₪ (3,040 ₪ –  שלחי מדרגות + 18,200 ₪ – אריחי שיש, מומחה בית המשפט – סך של 38,230 ₪  (7,700 שלחי מדרגות + 30,530 ₪ – אריחי שיש)).

נכון אפוא, להפחית מחוות דעתו של המומחה את הפרש התמחור, בסך של 16,990 ₪.

 

בסיכומו של דבר נתקבלה חוות דעתו של מומחה בית המשפט, המהנדס שמחה פלדמן, למעט ההסתייגויות שפורטו לעיל וההפחתות שנעשו עקב כך.

 

על הקביעות בחוות דעתו של המהנדס יש להוסיף פיצוי בגין דיור חלוף לתקופה של 12 יום, כאמור בחוות הדעת, את הפיצוי בעניין זה יש להעמיד על הסך של 5,000 ₪.

 

 

 

סוף דבר

 

התביעה התקבלה בחלקה.

 

הנתבעים ישאו כלפי התובעים בחיובים כמפורט:

 

1. סך של 80,760 ש"ח ((הפרשי תימחור ביחס לריצוף) 16,990 – (סורגים) 1,200 – (משקוף) 600 – 99,550 – עלות תיקון הליקויים כולל פיקוח הנדסי ומע"מ) בתוספת הפרשי הצמדה מיום 30/05/07 (מועד מתן חוות הדעת) ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.
2. סך של 5,000 ₪ (דיורחלוף לתקופה של 12 יום) בתוספת הפרשי הצמדה מיום 27/02/03 (מועד הגשת התביעה) ועד התשלום בפועל.

 

 

5129371

54678313לאור הקביעות שנעשו, הנני להורות על זימונם של באי כוח הצדדים בפני לצורך דיון בקביעת המיתווה הדיוני להכרעה השמאית הנדרשת להשלמת פסק הדין ובסיומה לשאלת ההוצאות.

 

 

יעל אחימן 54678313

באי כוח הצדדים יזומנו בפני ליום 27/06/10 לשעה 9:30.

 

5129371

54678313

ניתן היום,  כ' סיון תש"ע, 02 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

 

 

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן