בדק בית – ליקויי בניה – שלד של בנין
שלד המבנה הינו מערכת של אלמנטים הנושאים את העומסים השונים ומעבירים אותם אל הקרקע. החלקים התת-קרקעיים של המבנה, אלה אשר באים במגע ישיר עם הקרקע, נקראים מערכת הביסוס. מערכת כזו יכולה להיות עשויה בדרכים שונות בהתאם לקרקע בה ממוקם המבנה. לדוגמא, באדמה פעילה בעלת מרכיב חרסיתי הביסוס הרצוי הינו כלונסאות אשר מונעות מעבר כוחות אנכיים מן הקרקע למבנה. החלקים העיליים של המבנה מורכבים ממערכת של עמודים, קורות ורצפות ואלה מעבירים את עומסים השונים, הן המשקל העצמי של המבנה והן עומסים שונים כגון עומסי רוח, עומסי רעידות אדמה, עומסים שימושיים (ריהוט, אנשים וכדומה) אל מערכת הביסוס ומשם העומס מועבר אל הקרקע.
ישנן דרכים שונות לתכנן ולבצע את החלקים העיליים של שלד המבנה. השיטות המקובלות בארץ ניתנות לחלוקה ראשית לשתי קטגוריות. הראשונה הינה שלד עשוי פלדה ונפוצה בעיקר במבני תעשיה ומשרדים והשנייה הינה עשויה בטון הנפוצה הן במבני מגורים, הן במבני משרדים והן במבני תעשיה. שיטה נוספת אשר לא נפוצה בארץ הינה בניית שלד עשוי עץ. | |||||
בשלד העשוי בטון, קיימת חלוקת משנה נוספת, גם היא לשתי קטגוריות עיקריות. האחת הינה בניה באלמנטים מתועשים (טרומיים) בהם חלק או כל רכיבי השלד של המבנה מיוצרים במפעל ומובאים לשטח שם הם מחוברים אחד אל השני. בדרך כלל רכיבים אלה מכילים בתוכם כבלים דרוכים, דבר המאפשר הקטנת חתכי האלמנים ( ובכך לחסוך משקל עצמי) ומנגד הגדלת כושר הנשיאה של כל אלמנט. שיטה אחרת הינה של של בטון היצוק באתר הבניה, שבה הבטון מובא לאתר כשהוא במצב נוזלי ונוצק לתוך תבניות שבהם הכנו מבעוד מועד מוטות הזיון העשויים פלדה.
לכל השיטות אשר תוארו לעיל, קיימים תקנים של מכון התקנים הישראלי ובהם מפורטים שיטות החישוב הנדרשות, העומסים שאותם יש לקחת בחשבון והשיטות לביצוע. תקנים חשובים ועיקריים שיש לתכנן ולבצע לפיהם הינם כמפורט ברשימה הבאה:
בנוסף, ישנם עשרות תקנים נוספים שבהם מוגדרות שיטות הבדיקות לבטון ודרישות לתכונות החומרים השונים שמהם עשוי השלד.
|